צרו קשר

    ּ

    עימותים בין נושיו של בן זוג חייב לבין בן זוגו של החייב

    קיימים מקרים שגם נושים עשויים להיות מושפעים מדיני השיתוף שחלים על בני זוג במהלך חיי הנישואים שלהם.

    א.         ההבדל בין בני זוג שנישאו לפני 1974 לבין כאלה שנישאו ב-1974 ואילך

    לעניין זה קיים הבדל בין נכסים שהשיתוף של בני הזוג בהם במהלך הנישואים התגבש על פי חזקת השיתוף, לבין נכסים שעליהם חל המנגנון הדחוי של איזון משאבים על פי חוק יחסי ממון.

    ב.         עימותים בין נושים לבין בני זוג של חייבים

    המפגש הקלאסי והשכיח ביותר לעניין זה הוא בין נושה של אחד מבני הזוג לבין בן הזוג השני, ומפגש זה עשוי בדרך כלל להניב עימותים בין הצדדים.

          ב.1.       זכויות נוגדות

    סוג אחד של עימותים בין נושה לבין אחד מבני הזוג, מכונה בספרות המשפטית "זכויות נוגדות". בעימות כזה, נושה של אחד מבני הזוג, נניח של הבעל שהנו בעלים של עסק, מבקש לגבות את חובו של הבעל באמצעות תפיסת נכסים הרשומים על שמו של הבעל, נניח דירת המגורים שבה מתגוררת המשפחה. הנושה יטען, כי בהתאם לרישום בטאבו הדירה הנה בבעלותו המלאה והבלעדית של הגבר. האישה, מאידך, צפויה לנסות למנוע מן הנושה לממש את דירת המגורים לצורך פירעון חובו של הבעל, בטענה, כי למרות שהעובדה שכל הזכויות בטאבו רשומות ע"ש הבעל, הרי שעל פי דיני השיתוף, מחצית מהזכויות בדירה שייכות לה. כפי שניתן לראות – בסוג זה של מקרים, בן זוגו של החייב הוא זה שיבקש להחיל את דיני השיתוף ולהתגונן באמצעותם מפני עיקול ומימוש שעבוד של נכס מסוים על ידי נושה של בן הזוג החייב. בעוד שהנושה הוא זה שיטען לאי הרלבנטיות של דיני השיתוף בין בני הזוג ביחס לזכויותיו כנושה, וכי לגבי רלבנטיות רק הזכויות הקנייניות הפורמאליות כפי שהן באות לידי ביטוי חיצוני וברור במרשמים הפורמאליים.

          ב.2.       שיתוף בחובות

    בסוג שני של עימותים בין נושים לבין בן זוגו של החייב, טוען הנושה כי בדיוק כפי שיש בין בני הזוג שיתוף בזכויות, כך גם יש ביניהם שיתוף מלא בחובות. בהתאם לכך יבקש הנושה לראות בבן זוגו של החייב, כמי שחייב אף הוא בחוב המדובר. באופן זה, לטענת הנושה גם אם ייקבע בסופו של דבר, לדוגמא, כי הנכס המשועבד שרשום כולו ע"ש הבעל הנו נכס משותף, כלומר שמחצית הזכויות בו מוקנות לאישה, עדיין יש בכוח הנושה להיפרע מכלל הזכויות בנכס, שכן מוטלת על האישה חובה לשאת בנטל החובות של הבעל, שכן חובות אלה הנם משותפים לשני בני הזוג, בדיוק כפי שהנכס הנדון משותף לשניהם. במקרה זה טענת השיתוף בחובות תשמש על ידי הנושה כ"טענת מגן".

    מובן מאליו, כי טענה כזאת גם כ"טענת חרב", ולא כטענת הגנה בלבד. כך יכול נושה להעלות טענה לשיתוף בחובות גם ביחס לנכסים שרשומים פורמאלית ע"ש שני בני הזוג, ואף ביחס לנכסים שרשומים אך ורק ע"ש בן זוגו של החייב, ולרבות כאלה שע"פ דיני השיתוף הנם אכן נכסים שרק לבן זוגו של החייב זכויות בהם (כגון נכסים שקיבל אותו בן זוג בירושה מהוריו).

          ב.3.        שיתוף בזכויות

    בסוג מקרים אחר, שוב הנושה הוא זה שמבקש להסתייע בדיני השיתוף, וזאת במטרה ובניסיון להגדיל את ההיקף והמסה של הנכסים שמהם ניתן להיפרע את חובו של בן הזוג החייב. טענתו של הנושה במקרה כזה איננה טענת שיתוף בחובות, והיא יכולה לעלות אף אם ברור לחלוטין ואין מחלוקת שהחוב הנו חוב פרטי לחלוטין של אחד מבני הזוג בלבד. טענתו של הנושה היא  שלבן הזוג החייב יש מחצית מן הזכויות בנכסים שרשומים פורמאלית אך ורק ע"ש בן זוגו, אותו זה שאין לו כל חלק בחוב עצמו.

    למעלה

    השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

      ּ