צרו קשר

    ּ

    מתי תתקבל טענתו של נישום כי שומת הארנונה לא התקבלה אצלו במועד הנטען על ידי העירייה?

    תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בפסק דין שניתן בתאריך 30 מרץ 2020 על ידי בית המשפט המחוזי (השופט רון סוקול, סגן נשיא). להלן ציטוטים נבחרים מפסק הדין.

    אמנם, החיוב בארנונה אינו מותנה במשלוח הודעת תשלום, אך למשלוח הועדת התשלום חשיבות לעניין המועד להגשת השגה

    "כפי שכבר נקבע בפסיקה … החיוב בארנונה אינו מותנה במשלוח הודעת תשלום. פרסום צו הארנונה הוא ההחלטה הקונסטיטוטיבית, המקימה את חובת התשלום. משלוח ההודעה לנושים היא פעולה דקלרטיבית בלבד; היא חלק מהליך השומה. צו הטלת הארנונה הוא שמקים את חבות הנישום ומטיל על כתפיו את נטל המס; ואילו שומת הארנונה, המבוטאת בהודעת התשלום, היא שמוציאה את החבות מן הכוח אל הפועל והופכת את נטל המס לבר-ביצוע…

    עם זאת למשלוח הודעת התשלום חשיבות לעניין המועד להגשת השגה על דרישת התשלום. סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 מורה כי " מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה[…]". משמע, כל עוד לא קיבל החייב הודעת תשלום לא החל מנין הימים להגשת ההשגה ואלו יימנו רק ממועד קבלת ההודעה … כך הדבר לגבי משלוח הודעה ראשונה לתשלום ארנונה וכך הוא גם בכל הנוגע למשלוח הודעת שומה מתוקנת.

    מרוץ הזמן להגשת השגה מתחיל ביום קבלת הודעת התשלום על ידי החייב. כל עוד לא נמסרה לחייב הודעת התשלום לא יתחילו להימנות המועדים להגשת ההשגה. על כן עלינו לבחון האם ומתי נמסרה ההודעה על השומה המתוקנת למערערת."

    לעירייה עומדת באופן רגיל חזקת מסירה של הודעות הנשלחות ע"פ דין; ואז עובר הנטל לנישום לסתור את החזקה

    "סעיף 344 לפקודת העיריות [נוסח חדש], קובע חזקת מסירה של הודעות הנשלחות על פי הפקודה. בין היתר נקבעה חזקת מסירה של הודעה שנשלחה בדואר רשום. מדובר בחזקה עובדתית. וכך נאמר בסעיף 344:

    "בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק-עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה: […]

    (3) נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום-מגוריו או במקום-עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה; […]".

    הוראה זו קובעת חזקת מסירה של הודעה, אם הוכח כי נשלחה בדואר רשום למענו של החייב. מהוראה זו ניתן ללמוד כי על הרשות המקומית, לעניינו העירייה, לשכנע כי ההודעה נשלחה בדואר רשום לכתובתה של המערערת. רק לאחר שיוכחו תנאי החזקה, יעבור הנטל למערערת לסתור את החזקה. אם לא תצליח בכך, יראו בהודעה כאילו נמסרה כדין וממועד המסירה תימנה התקופה הקבועה בסעיף 3(א) הנ"ל להגשת ההשגה."

    כאשר עירייה נעזרת בגוף חיצוני לצורך משלוח הודעות התשלום- לא עומדת לה חזקת המסירה מכוח פקודת העיריות

    "העירייה טוענת כי ההודעות נשלחו בשמה על ידי חברת אשד ומצרפת התכתבות עם חברת אשד ממנה עולה כי ביום 21.8.2018 התקבלו בסניף אור יהודה דברי דואר למשלוח בדואר שליחים. ממסמכי המעקב אחר דברי הדואר כי שפורטו באתר רשות הדואר עולה כי דברי הדואר נמסרו ביום 29.8.2018 לתעודתם. במסמכי המעקב לא רשומה כתובת המסירה אלא רק רשום "נמסר ליעדו" באמצעות מחלקת דוורים קריית מוצקין … המשיבה לא צירפה אישורי מסירה חתומים על ידי מקבל דברי הדואר. המשיבה לא צירפה תצהיר של מי שטיפל בחברת אשד במשלוח דברי הדואר על מנת לשכנע כי דברי הדואר המוזכרים במסמכי המעקב אחר דברי דואר הם אכן דרישות התשלום המתוקנות.

    צריך לשים לב כי הודעות התשלום עליהן מבססת העירייה טענותיה… הופקו ביום 8.8.2018, ונחזות כמסמכים של עיריית חיפה שהופקו בחיפה. לא ברור מדוע נשלחו, על פי הנטען, הודעות התשלום על ידי חברת אשד כעבור מספר ימים מאור יהודה. לכאורה הודעות התשלום שהופקו על ידי העירייה היו צפויות להישלח מחיפה. יתרה מזאת, העירייה צירפה 3 הודעות תשלום, אחת לכל נכס, אולם ממסכי המשלוח עולה כי נשלחו רק שני דברי דואר. כיצד ניתן לדעת אילו הודעות נשלחו ואיזו הודעה לא נשלחה?

    נוסיף ונבהיר כי אפילו הייתה העירייה מוסמכת להאציל חלק מסמכויותיה לטיפול בגביית הארנונה לחברת אשד, ואיני קובע זאת, עדיין היה צריך להימצא הסבר, מגובה בתצהיר, מדוע וכיצד נשלחו הודעות התשלום על ידי חברת אשד.

    זאת ועוד, לא ברור כיצד נשלחו ההודעות, באילו מעטפות והאם המקבל יכול היה להבין כי מדובר בדרישות שנשלחו על ידי העירייה. ודוקו, כאשר חייב מקבל דבר דואר מחברת אשד, שאינה מוכרת לו, כיצד יוכל לדעת שמדובר בדבר דואר של העירייה ולהתייחס אליו בהתאם לדין?. האם צפוי כי חייב כזה יבין שמדובר בדרישה מחייבת של העירייה?

    חזקת המסירה שבסעיף 344 לפקודת העיריות חלה על הודעה שנשלחה על פי הפקודה. פשיטא, שהוראה זו תחול על הודעות הנשלחות על ידי העירייה בהתאם להוראות הפקודה ולא על הודעות שנשלחות על ידי גורם אחר. כאשר שולחת ההודעה היא העירייה חלה גם חזקת התקינות שמשמעה כי ניתן להניח, כל עוד לא הוכח אחרת, שהעירייה פעלה כדין ואכן שלחה את המסמכים שנחזה כי נשלחו באותו דבר דואר. חזקה כזו אינה חלה כאשר מי ששולח את דבר הדואר הוא צד שלישי, הפועל בשם העירייה.

    כאשר מוספים לכך את הצהרתו של מר רוזנטל, אשר היה ממונה על טיפול בתשלומי הארנונה של המערערת במועדים הרלבנטיים, לפיו המערערת לא קיבלה את הודעות התשלום המעודכנות, מתחייבת המסקנה כי לא הוכחו תנאי החזקה וכי לא הוכחה מסירת הודעות החיוב המתוקנות למערערת".

    אפילו היה מוכח שהנישומה איחרה בהגשת ההשגה, היה ראוי שבנסיבות המקרה יוארך לה המועד להגשת ההשגה, על מנת למנוע תוצאה בלתי סבירה

    "כאן ראוי להוסיף ולהבהיר כי אפילו הייתי מגיע למסקנה שהוכחה מסירת ההודעות במועד המצוין במסמכי המעקב אחר דברי הדואר , 29.8.2018. עדיין היה מקום שבנסיבות המקרה יוארך למערערת המועד להגשת ההשגה. כידוע בית המשפט העליון כבר קבע כי ועדת הערר מוסמכת להורות על הארכת המועד להגשת השגות על חיובי ארנונה (בר"מ 901/14 עבוד ויקטור נ' עיריית חיפה [פורסם בנבו] (06.07.2014)). בנסיבות המקרה, כאשר ברור כי מי ששלח את ההודעות היה צד שלישי ולא העירייה, כאשר אין אישור מסירה חתום על ידי מקבל דבר הדואר, כאשר ישנו תצהיר הסותר את טענת המסירה וכאשר ברור כי השומות שהוצאו למערערת לשנת 2016 אינן תואמות את ההסכמות שהושגו לשנת 2017, ראוי היה להאריך למערערת את המועד ולאפשר לה לשטוח טענותיה. ודוקו, תוצאת החלטת ועדת הערר היא כי רק בשל האיחור עשויה המערערת לחוב בחיובים אשר העירייה עצמה הסכימה שאינם נכונים, ותיקנה אותם משנת 2017 ואילך. זוהי תוצאה בלתי סבירה."

    סוף דבר

    "בשים לב לכל האמור הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור… בשים לב לתוצאת פסק הדין אני מחייב את העירייה לשלם למערת הוצאות בסך של 10,000 ₪."

    למעלה

    השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

      ּ