חוות דעת של מומחה שממונה על ידי בית המשפט – חשיבותה ומשמעותה

הדרך של בית המשפט להכריע בעניינים הנדסיים ומקצועיים – מינוי מומחה "ניטרלי"

כאשר השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים כרוכות בשאלות מקצועיות, שלבית המשפט באופן טבעי אין את הידע והכלים להכריע בהן, דרך המלך לברר שאלות אלה ולהגיע בהן לחקר האמת יהיה באופן רגיל ושכיח באמצעות מינוי מומחה מוסכם (מינוי שהצדדים עצמם הסכימו עליו) או מטעמו של בית המשפט (ובמקרה כזה אין צורך בהסכמה פוזיטיבית של הצדדים לעצם המינוי או לזהות המומחה).

מומחה כזה מהווה מעין זרועו הארוכה של בית המשפט לעריכת בדיקות מקצועיות, כאלה שנערכות לעתים קרובות – במיוחד בתיקים של ליקויי בנייה – בשטח, בדירה ובבניין מושא התביעה,  בין אם מדובר בבדיקות ויזואלית ובין אם מדובר בבדיקות שמצריכות שימוש באמצעים טכניים שונים. מן הראוי שמומחה מוסכם או מטעם בית המשפט יקבל הנחיות ברורות ומפורטות ביחס לשאלות המקצועיות שאותן הוא אמור לבחון, לברר ולהשיב עליהן, לרבות הסמכויות שנתונות לו בכל הנוגע לבדיקות בנכסים שבבעלות הצדדים, לצורך מילוי תפקידו.

במקרה שההוראות שניתנו במעמד המינוי לא היו מפורטות דיין, ניתן להתגבר על כך לעתים קרובות בהמשך, באמצעות פנייה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות והנחיות נוספות בקשר לעבודת המומחה. פנייה כזאת יכולה להיעשות הן על ידי המומחה עצמו, ככל שלדעתו קיים קושי ללא הנחיות כאלה למלא את תפקידו בצורה נאותה וברמה מקצועית הולמת. פנייה כזאת יכולה להיעשות גם על ידי מי מהצדדים, ככל שהם מגיעים למסקנה שנחוצות הנחיות מסוימות על מנת שעבודת המומחה תהיה יעילה ומועילה ותמלא את תכליתה המקורית.

לעתים חוות-דעת של מומחה נדרשת על מנת לסייע לבית המשפט בגיבוש  התמונה העובדתית  האמתית, המלאה והמדויקת, ולעתים נדרשת חוות דעת לצורך קבלת הערכה מקצועית של המומחה ביחס  לעניינים ספציפיים. יחד עם זאת, כל ממצא עובדתי עשוי גם הוא להיות נתון לפרשנות, לדעות חלוקות ולהתבסס על הערכות מקצועיות. ניסיונו של המומחה והכשרתו המקצועית הרלבנטית מעניקים לו את הסמכות המקצועית לתת הערכות שכאלה.

על המומחה המוסכם ו/או מטעם בית המשפט, לתעד את כל הבדיקות שנערכו על ידו בצורה מסודרת ואובייקטיבית, כמו גם את הממצאים שעלו והתגלו בעקבות הבדיקות הללו. לאחר מכן על המומחה לגבש את מסקנותיו המקצועיות, כפי שהן נגזרות לדעתו מהממצאים – ככל שהדבר אכן אפשרי – ביחס לשאלות המקצועיות שבית המשפט ביקשו להתייחס ולהשיב עליהן.

עד כמה הערכות של המומחה מוסכם / מטעם בית משפט שנכללות בחוות דעתו – הנן בעלות תוקף מכריע וסופי?

על  פי פסיקת בית המשפט העליון, "תוקפן של הערכות אלו הוא אמביוולנטי. מחד גיסא, עם מינוי המומחה כמוסכם על שני הצדדים לדיון המשפטי, יש בהסכמה ובהסמכה זו כדי לתת תוקף מחייב לא רק לעובדות שעתיד המומחה להציג לפני בית-המשפט, אלא גם להערכות המקצועיות הנלוות אליהן. מאידך גיסא, ערכות, ככלל, ואף בתחומים מקצועיים בפרט, נתונות לביקורת. לפיכך, גם בענייננו אין ההערכות של המומחה חסינות מפני ביקורת עניינית בדרכים המשפטיות המקובלות, קרי – חקירת המומחה על חוות-דעתו, והעלאת טיעונים כנגד קביעותיו" (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח').

יתירה מכך, לעתים  הערכותיהם של מומחים מטעם בית משפט אינן מבוססות על תשתית עובדתית ראויה, וניתן אז לתארן כניחוש בעלמא או כתחושת בטן גרידא,  שבינה לבין הערכה מקצועית ראויה – הקשר קלוש ביותר.

זאת ועוד, לעתים הערכותיו של המומחה נסמכות על הנחות משפטיות שאינן מדויקות, באופן שמחייב את בית המשפט להידרש ולבחון את הסוגיות המשפטיות הרלבנטיות, ולא לקבל את חוות הדעת של המומחה באופן אוטומטי וללא ביקורת שיפוטית עניינית והוגנת.

ואכן, כמי שמייצג בבתי משפט זה קרוב ל-20 שנה, היו מספר מקרים שבהם מומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו באופן נחרץ קביעות מסוימות, אך לאחר שערכתי למומחה חקירה נגדית, בית המשפט דחה את מסקנותיו של המומחה וסירב לאמצן.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן