היטלי פיתוח

לתיאום פגישה השאירו פרטים

לרשות המקומית יש סמכות לחייב בעלי נכסים באגרות ובהיטלי פיתוח מסוגים שונים, על מנת לממן את הקמת התשתיות העירוניות השונות, כגון כבישים, מדרכות, קווי ביוב, קווי צנרת מים ותעלות ניקוז.

סמכות זו כפופה לעקרונות ולכללים שנקבעו בהוראות הדין הרלבנטיות.

שיטת ההיטלים היא שיטה שהחליפה שיטה קודמת למימון הקמתן של תשתיות מוניציפליות, שיטת דמי ההשתתפות. בשיטה הישנה, שיטת דמי ההשתתפות, החיוב שהוטלו על בעלי נכסים נועדו לממן הקמתו של חלק מסוים בתשתית ציבורית מסוימת, שהזיקה שבינו לבין אותם נכסים, הייתה הגבוהה ביותר, ואותו חלק בתשתיות שירת באופן מובהק את הנכס, או לפחות היה זה שהקים את הזיקה הראשונה בין הנכס לבין התשתיות העירוניות.

השיטה החדשה – שיטת ההיטלים – היא שונה לחלוטין במובן הזה, שלא צריך להתקיים כל יחס בין עלות הקמת החלק המסוים בתשתית שגובלת בנכס, כגון – במקרה של היטל סלילת כבישים – הקטע בכביש שצמוד לנכס, לבין סכום החיוב שמושת על בעלי הנכסים הגובלים בכביש.

כאשר רשות מקומית מטילה חיובים של אגרות והיטלי פיתוח בשיעורים מוגזמים ובאופן שאינו תואם את הוראות הדין, הרי שהיא חורגת מסמכותה החוקית. במקרים כאלה דין אותו חיוב חורג להיות מבוטל או מתוקן ומופחת, באופן שיעמוד על שיעורו הנכון והמדויק. ככל שבעל הנכס שילם כבר לרשות את הסכום שנדרש על ידו, הרי שהוא זכאי להשבת הסכום ששולם ביתר ומעבר למותר על פי דין.

סוגים שכיחים של היטלי פיתוח:

  1. היטלי סלילת כבישים ומדרכות.
  2. היטלי תיעול (ניקוז מי גשמים).
  3. היטלי שצ"פ (שטחים ציבוריים פתוחים).
Call Now Button דילוג לתוכן