תקיפת חיובי ארנונה נעשית, ברובם המוחלט של המקרים, באחת או יותר משלוש הדרכים הבאות:
- הגשת השגה למנהל הארנונה, וככל שההשגה נדחית – הגשת ערר לוועדת ערר לענייני ארנונה; וככל שהערר נדחה – הגשת ערעור מינהלי לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.
- הגשת עתירה מנהלית לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, וככל שהעתירה נדחית – הגשת ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, וזאת במקרים המתאימים לכך.
אולם במקרה שאדם או גוף חויבו בארנונה למרות שהם כלל לא החזיקו בנכס בתקופה הרלבנטית, על פי הוראת חוק 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, הם רשאים בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור, כפי שהיו רשאים להעלותה אילולא החוק הנ"ל.