ביהמ"ש ביטל הקצאת קרקע ברעננה לטובת בית כנסת של הקהילה המסורתית, מהטעם שהעמותה נדרשה לממן בנייה לטובת עיריית רעננה

114 תושבי רעננה הגישו עתירה מינהלית נגד החלטת העירייה להקצות שטח בבעלות עירונית לעמותת "הקהילה המסורתית רעננה" לטובת בניית בית כנסת, תוך שהעמותה מתחייבת כלפי העירייה להקים במקום המבנה שכבר קיים במקום ומיועד להריסה – מבנה חדש, שחלקים ממנו ישמשו כבית כנסת של העמותה, וחלקים אחרים – כמשרדים של העירייה. בית המשפט המחוזי בלוד (השופט צבי דותן) קיבל את טענות התושבים וקבע, שמדובר במימון הבנייה של חלק המבנה שישמש את העירייה על ידי העמותה, ומימון כזה כמוהו כמתן תמורה או טובת הנאה כלכלית לעירייה בעד ההקצאה. לדברי בית המשפט, טובת הנאה כזאת אסור שתינתן לעירייה בהליך של הקצאת קרקע ללא תמורה.

כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת התושבים שהקצאת שטח של 2 חלקות (874 מ"ר) היא מספקת לצורכי העמותה, כפי שעולה מהחלטה קודמת משנת 2015, ולכן נראה שהקצאה של 5 חלקות (1,795 מ"ר) – מבלי שניתן כל הסבר או הנמקה להכפלת השטח – היא מעבר לצורכי העמותה, אינה מידתית, ופוגעת בתושבים מעבר לנדרש.

בנסיבות אלה, בית המשפט הורה על ביטול ההקצאה כפי שנעשתה וחייב את העירייה לשאת בהוצאות העותרים בסך 28,000 ש"ח.

בעקבות פרסום פסק הדין, הודיעה העירייה שתגיש עליו ערעור לבית המשפט העליון (בגלובס הובאה הודעה מטעם העירייה בנוסח זה: "מדובר בהליך ממושך שהחל לפני שנים רבות. במסגרתו, באישור מועצת העיר, ובהתאם לעיקרון עירוב שימושים, תוקצה קרקע להקמת בית הכנסת. יצוין כי ההקצאה אינה עתידה לפגוע בריאה הירוקה ובגינה הקהילתית באזור, שתמשיך לפעול במיקום סמוך. העירייה מתכוונת להגיש ערעור לבית המשפט העליון").

מקריאת פסק הדין ומתגובת העירייה, נראה לנו שאם תממש העירייה את כוונתה המוצהרת להגיש ערעור לבית המשפט העליון, היא לוקחת סיכון כבד, וזאת מבלי שברור שקיימת לכך תשתית משפטית מוצקה. אם הוקצה לעמותה שטח גדול בהרבה מצרכיה, כפי שקבע בית המשפט וכפי שעולה מהחלטה קודמת של העירייה בנושא, הרי שהתעקשות העירייה לדבוק בהקצאת השטח הגדול – נראית כהתעקשות מיותרת. שנית וחשוב יותר- נראה שהעירייה לא הציגה בפני בית המשפט נתונים שיכולים היו להתגבר על בעיית המימון של בניית מבנה לטובת העירייה, ובמקום זאת העלתה טענות כלליות ובלתי מבוססות שלא שכנעו את בית המשפט שאין מדובר כאן במתן תמורה תמורה הקצאה.

אחת הדרכים שהייתה יכולה העירייה לפעול בהן כדי לאיין את הקושי שעליו הצביע בית המשפט, היא הצגת חוות דעת שמאית שמוכיחה, כי שווי המבנה שקיים היום בשטח ומיועד להריסה – זהה בערך לעלות הקמת השטח הבנוי החדש לטובת העירייה ע"י העמותה, באופן שאינו מעשיר את קופת העירייה. ניתן להניח שהעירייה אינה יכולה לספק חוות דעת כזאת, שכן המציאות שונה בתכלית. ומשכך, נראה שהעירייה טיפסה על עץ גבוה, שממנו היא מתקשה לרדת בכבוד.

יהיה מעניין להמתין ולראות האם אכן יוגש ערעור לביהמ"ש העליון על ידי עיריית רעננה, ואם כן – כיצד יכריע בית המשפט העליון בסוגיות הללו.

close
95

היי,

מעוניינים לקבל עדכוני משפט חשובים ומעניינים בקשר לרשויות מקומיות ומיסוי עירוני? הירשמו כאן!

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן